נגד לקוחות משרדנו, המנהלים עסק של אירוח בישול ביתי במעונם הפרטי, ניתן צו מנהלי על ידי המועצה האזורית בתחומה הם מתגוררים, המורה על הפסקה מידית של פעילות העסק, בטענה שהוא מתנהל ללא רישיון.
בבקשה מפורטת לביטול הצו, אותה הגשנו לבית המשפט, העלינו את הטענה, כי – על פי פרשנותנו – פעילות מסוג זה כלל אינה מצריכה רישוי עסק; כמו כן טעננו, כי – אף לו ייקבע, כי עסק מסוג זה הינו טעון רישוי – הרי שהצו ניתן על ידי המועצה בהליך פגום מעיקרו ובחוסר סבירות, תוך הפעלת שיקול דעת לקוי ובניגוד לעקרונות, אשר נקבעו על ידי בתי המשפט.
בתום דיון דחוף וממושך – אשר כלל חקירתו של מנהל מחלקת רישוי עסקים במועצה, השמעת טיעון משפטי וסיכום בעל פה – השתכנע בית המשפט בעמדתנו, והביע דעתו, כי יש בסיס לטענה, כי עסק מסוג זה אינו מצריך רישוי; מדובר בהחלטה תקדימית, הואיל ועד עתה היבט זה טרם נבחן על ידי בתי המשפט בהקשר של עסק לאירוח בישול ביתי, אשר אלפים כמותו פועלים במעונות פרטיים בישראל. כמו כן, קיבל בית המשפט את כל טענותינו והורה על ביטול הצו, תוך חיוב המועצה בהוצאות המשפט, ותוך שהוא קובע, בין היתר: "אני סבור כי נפלו פגמים מהותיים בשיקול דעתה של הרשות הן בהעדר איסוף של תשתית עובדתית, הן בהעדר שימוע והן בכל הנוגע להעדר כל איזון בין בשיקולים השונים של סגירה אל מול המשך פעילות העסק."