לקוח משרדנו – בנו של מי שסיים זה לא מכבר כהונה בת עשרות שנים כראש עירייה, ואף היה חבר כנסת בעבר – הגיש תביעת לשון הרע נגד מתנגד פוליטי של אביו, אשר ניהל ברשת הפייסבוק קמפיין ממושך, אינטנסיבי ובוטה נגד הלקוח, תוך שהוא מייחס לו מעשי שחיתות ושליחת יד בכספי ציבור.
אנו טענו בפני בית המשפט, בשם הלקוח, כי כל פרסומיו של הנתבע הינם בדיות, אשר ממילא לא נתמכו בכל ראיות, וכי הנתבע נהג בחוסר תום לב קיצוני, בין היתר מהטעם שעשה את הפרסומים אודות התובע מבלי לאשש קודם את תוכנם; הנתבע טען, מצידו, כי הפרסומים נשוא התביעה אינם מגבשים לשון הרע, וכי – ככל שייקבע שיש בהם משום לשון הרע – עומדות לו הגנות אמת הפרסום ותום הלב.
בית המשפט קיבל את גרסתנו וטענותינו, במלואן, ודחה את גרסתו וכלל טענותיו של הנתבע, אשר חויב לשלם ללקוחנו פיצוי ללא הוכחת נזק, בצירוף הוצאות אגרה ושכר טרחת עורך דין.
השופטת רונית פינצ'וק אלט קובעת בפסק הדין: "הנתבע העיד כי רצה בכל מאודו כי אביו של התובע יחדל מלהיות ראש העיר…רצון זה הוא לגיטימי…מה שאיננו לגיטימי הוא גרירת בני משפחתו של המועמד שבו לא חפצים, גלגולם בזפת ונוצות והשנאתם על הסובבים אותם"; בהמשך פסק הדין מוסיף בית המשפט: "הנתבע לא הביא כל ראייה התומכת בטענותיו החמורות כלפי התובע…אני דוחה את טענת הנתבע כי הדברים שפרסם היו אמת…הנתבע לא ניסה לברר אם יש אמת באיזו מטענותיו, אלא העלה טענות אלה בעלמא. לאור האמור אני דוחה את טענתו של הנתבע כי עומדת לו הגנת תום הלב…"
זו אינה הפעם הראשונה בה אנו מביאים לחיובו של מאן דהוא להכניס יד לכיסו בשל הוצאת דיבתה של משפחת ראש העירייה האמור; במסגרת פסק דין אשר ניתן לאחרונה, בתיק נוסף אותו ניהלנו, חויב משמיץ אחר בתשלום פיצויים בסך של עשרות אלפי שקלים בשל פרסום לשון הרע אודות בני המשפחה, אך ורק ככלי ניגוח פוליטי כנגד אביהם.