אחד הנכסים המרכזיים, ולעיתים היחיד, של עסק חדש, ובפרט של סטארט-אפ, הוא הקניין הרוחני שלו: קוד, אלגוריתם, עיצוב, מותג, דומיין וכן הלאה. למרות זאת, רבות מהחברות החדשות דוחות את הטיפול בסוגיות הקניין הרוחני לשלב מאוחר יותר, מתוך תפיסה שמדובר ב"פרט טכני" או בדבר שמתעסקים בו רק לפני גיוס או אקזיט.
בפועל, דווקא בשלביו הראשונים של העסק, הסדרה משפטית נכונה של הקניין הרוחני היא קריטית. צעדים נכונים בשמירה על הקניין הרוחני הם חשובים, שכן הם מבטיחים שכלל התוצרים יהיו שייכים לחברה, יאפשרו לה לבנות מותג מוגן ויקטינו משמעותית את הסיכון לכך שצד שלישי (עובד לשעבר, פרילנסר, שותף עסקי או מתחרה) – יטען לבעלות בהם.
על מנת להסדיר בצורה נכונה את הקניין הרוחני של העסק, נדרשים הצעדים הבאים:
- הבהרה מפורשת למי שייכים התוצרים וכן שמירת סודיות – כדי להבטיח שהתוצרים והרעיונות העסקיים שנוצרו במהלך פעילות החברה יהיו בבעלותה הבלעדית של החברה נדרשת הסדרה חוזית ברורה ומפורשת, לרבות בהסכמי המייסדים, בהסכמי ההעסקה ובהסכמי הפרילנסרים בהם יש לכלול הוראות מפורשות שלפיהן כל היצירות והרעיונות העסקיים הנובעים מן הפעילות עבור החברה – שייכים במלואם לחברה, ואין לעובד או לפרילנסר זכות עצמאית להשתמש בהם לאחר סיום ההתקשרות. כמו כן, על ההסכמים לכלול סעיפים של שמירת סודיות.
- עבודה נכונה עם קוד פתוח (Open Source) וכלי פיתוח – שימוש בקוד פתוח הוא כלי חשוב ומהיר לפיתוח מוצר, אך יש לו השלכות משפטיות. שילוב רשלני של רכיבי Open Source יכול להוביל להתחייבויות רישוי שמגבילות את החברה. לכן, בשלבים הראשונים כדאי:
- לקבוע כללים ברורים לשימוש בקוד פתוח (אילו רישיונות מותר לשלב ואילו אסור);
- לתעד שימוש משמעותי ברכיבי קוד פתוח;
- להימנע משילוב רכיבים של קוד פתוח במוצרי החברה, ללא בדיקה משפטית מתאימה.
3. הגנה על שם המותג, הלוגו והדומיין – טרם השקת המוצר בקנה מידה רחב, רצוי לבדוק האם שם המותג שבחרתם פנוי מבחינת סימני מסחר ודומיינים, ושאין שימוש דומה שעלול ליצור בלבול או חשיפה משפטית. חשוב לשים דגש על קביעת קווים מנחים לשימוש במותג – עבור עובדים, משווקים ושיתופי פעולה. בנוסף, יש לבצע רישום של סימן המסחר הרלוונטי, ככל שקיים (לוגו).
4. הגדרת כללים ברורים לשימוש במידע ובקבצים בתוך החברה – שמירה על הקניין הרוחני אינה מסתכמת בחתימה על הסכמים – היא דורשת גם סדר ארגוני ונהלים פנימיים. מומלץ לקבוע:
- שימוש במערכות ניהול קוד (כמו Git) עם הרשאות וגישה מבוקרת;
- שמירת קבצים עסקיים, עיצובים, חוזים ותוצרים במערכות מרוכזות של החברה – ולא על מחשבים אישיים או כוננים פרטיים;
- יצירת כללים ברורים לשיתוף מידע עם ספקים, יועצים ומשקיעים, בין השאר לאחר חתימה על הסכמים מתאימים מולם.
5. הסכמי סודיות (NDA) עם צדדים חיצוניים – בשלבים הראשונים, חברות רבות משתפות את הרעיון או הדמו עם גורמים חיצוניים — משקיעים פוטנציאליים, לקוחות ראשונים, ספקים או יועצים. הסכמי סודיות מנוסחים היטב מאפשרים להגדיר בבירור: מהו מידע סודי; למי מותר להעבירו; אופן השימוש במידע; מה הן ההשלכות במקרה של הדלפה או שימוש לא מורשה וכן הלאה.
6. תיעוד מסודר – "קלסר IP" לקראת בדיקת נאותות – מבחינת משקיעים ושותפים אסטרטגיים, חשוב שהקניין הרוחני של החברה יהיה מוסדר ומתועד היטב, לרבות בהסכם המייסדים, בהסכמי העסקה עם סעיפי זכויות וחובות ברורים, ברישומי סימני מסחר וכדומה.
7. התאמת ההסדרים למודל העסקי ולתכנון העתידי – אין פתרון אחיד לכל חברה. סטארט-אפ טכנולוגי, סטודיו לעיצוב, חברה העוסקת בתוכן או בפלטפורמה מקוונת – לכל אחד מהם מבנה שונה של קניין רוחני, צרכים שונים והיקף חשיפה אחר. לכן, חשוב שההסדרים המשפטיים בתחום הקניין הרוחני יהיו מותאמים לצרכיה הספציפיים של כל חברה.
צעדים נכונים בשמירה על הקניין הרוחני כבר בשלב המוקדם יכולים למנוע מחלוקות עתידיות ולחסוך עלויות משפטיות משמעותיות – ובעיקר: להבטיח שהחברה היא זו שמחזיקה בפועל בזכויות במוצר שהיא מפתחת – זכויות אשר שווין יכול להגיע לממון רב.
משרדנו מלווה מייסדים וחברות חדשות כבר מהשלבים הראשונים של פיתוח המוצר וההתאגדות, ומסייע להם לבנות תשתית משפטית נכונה ומלאה לקניין הרוחני – מהסכמי העסקה ופרילנסרים, דרך הסכמי סודיות ועד רישום סימני מסחר והיערכות לבדיקת נאותות. נשמח לסייע גם לכם להבטיח שהקניין הרוחני של העסק החדש מוגן ומוסדר משפטית, כדי שתוכלו להתמקד במה שבאמת חשוב – פיתוח החברה.