הודעה מוקדמת – מתי חוזה העבודה לא גובר על החוק?

יחסי עבודה בישראל מושתתים על עקרונות של הגנה על העובד, מתוך ההבנה שלרוב מדובר ביחסי כוחות לא שוויוניים. דוגמה טובה לכך היא חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א–2001, שמסדיר את חובת ההודעה המוקדמת לפני סיום יחסי עבודה.

מה קובע החוק?

סעיפים 3-5 לחוק הודעה מוקדמת קובעים מהי תקופת ההודעה המוקדמת שעל שני הצדדים לתת – בין אם מדובר בפיטורים ובין אם בהתפטרות – והיא נגזרת ממשך העבודה ואופן תשלום השכר. כך לדוגמה, סעיף (3)3 לחוק קובע כי עובד בשכר חודשי, שהשלים שנת עבודה, זכאי להודעה מוקדמת של חודש ימים.

המחוקק הכיר בכך שללא הודעה מוקדמת, הצד שכנגד עלול להיפגע. לכן, סעיף 7 לחוק קובע פיצוי בסכום השווה לשכר העובד בגין התקופה בה לא ניתנה הודעה מוקדמת כדין.

האם אפשר להתנות על תקופת ההודעה?

הדילמה מתעוררת כאשר חוזה העבודה קובע תקופת הודעה מוקדמת ארוכה מזו שבחוק – ובפרט כאשר ההארכה חלה גם על העובד שמתפטר. בסעיף 12 לחוק הודעה מוקדמת נקבע במפורש שהחוק אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי כל דין, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה.

המשמעות ברורה: ניתן להתנות על החוק רק לטובת העובד. כלומר, ניתן לקבוע כי המעסיק יכול לתת הודעה מוקדמת ארוכה יותר מזו שבחוק – אך לא ניתן לחייב את העובד לתת הודעה מוקדמת ארוכה יותר ממה שהחוק דורש.

מה אומרת הפסיקה?

סוגיה זו נדונה בין היתר בפסק הדין דמ (י-ם) 6700/04 לוי יניב נ' כפיר בטחון ומיגון אלקטרוני בע"מ. באותו מקרה טענה הנתבעת כי היא זכאית לקזז משכרם של העובדים תמורה עבור 30 ימי הודעה מוקדמת, בהתאם לחוזה העבודה. ואולם, בית הדין קבע שהוראת סעיף 4 לחוק הודעה מוקדמת גוברת – ולפי החוק, עבור עבודה בת חצי שנה, נדרש העובד לתת הודעה מוקדמת של 6 ימים בלבד.

בפסק הדין נכתב במפורש:

"עובד לא יוכל לוותר על זכות המוקנית לו מכוח החוק והוראותיו אינן ניתנות לוויתור. מקום שבו בחוזה עבודה נקבעת תקופת הודעה מוקדמת ארוכה מזו שנקבעה בחוק הודעה מוקדמת, לא יהיה המעביד רשאי לנכות משכרו של עובד תמורת הודעה מוקדמת בגין התקופה שמעבר לקבוע בחוק."

בית הדין אף הפנה למאמרו של השופט מ' גולדברג, "הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות", הפרקליט מו (תשס"ב),  שם הובהר:

"החוק, כיתר חוקי העבודה, קובע הוראות מינימום לגבי העובד. ואינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד… מקום בו בחוזה אישי נקבעה תקופת הודעה מוקדמת העולה על זו שבחוק, תחייב הוראה זו אך ורק את המעביד, בעוד העובד יצא ידי חובתו בפרק הזמן הקבוע בחוק."

בשורה התחתונה

🔹 חובתו של עובד לתת הודעה מוקדמת מוגדרת בחוק בלבד, ואין כל תוקף להתחייבות חוזית שמבקשת להאריך אותה לרעת העובד — גם אם נחתמה.
🔹 לעומת זאת, הארכת תקופת ההודעה המוקדמת לטובת העובד, ככל שהיא מחייבת את המעסיק לתת הודעה מוקדמת ארוכה יותר, מותרת ואף אפשרית.
🔹 כל ניסיון לחייב עובד בתקופת הודעה מוקדמת ארוכה מזו שנקבעה בדין פסול ואינו ניתן לאכיפה, והמעביד אינו רשאי לקזז בגין התקופה העודפת.
🔹 המשמעות ברורה: חוק הודעה מוקדמת הוא חוק הנועד להגן על העובד, וכל התניה שמרעָה עמו תבוטל, גם אם נעשתה בהסכמה לכאורה.

עבור מעסיקים, יש להתאים את חוזי העבודה להוראות הדין. לצד חופש החוזים קיים קו אדום ברור – לא ניתן להסכים עם עובד על ויתור על זכויות מגן, גם אם הוא עצמו מסכים לכך בחתימתו.

משרדנו מלווה חברות ומעסיקים ומספק ייעוץ משפטי שוטף בתחום דיני העבודה – לרבות גיבוש מדיניות, ניסוח הסכמים והתמודדות עם מחלוקות מורכבות. אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו לקבלת ייעוץ מותאם וניהול נכון של חוזי העבודה והזכויות הנגזרות מהם, כדי להבטיח עמידה מלאה בהוראות החוק והתנהלות מיטבית מול עובדים ורשויות.

אהבתם את המאמר?

Share on Facebook
Share on Twitter
Share on Linkedin

השאירו תגובה

מאמרים נוספים

לקבלת יעוץ משפטי

הפנייה שלך בדרך אלינו
נדבר בקרוב